בן נעוות המרדות. ניב שפה

לא מסכים עם רש"י — הוא הלך למחוזות מבישים, וגם טועה בהבנת הנקרא הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה
דוגמה אחת לקללות שהמקולל בהן הוא אדם ספציפי היא קללת שאול את יהונתן המובאת לעיל , ודוגמה אחרת היא קללת נתן הנביא את דוד: כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ; וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת שמואל ב יב יא ביטוי מוגדר באופן קצר כ "צירוף של מילים שיש לו משמעות מיוחדת " , ואולם , הספרות מקצועית הרחבה דנה בנושא ומנתחת את סוגם הלשוני של הביטויים תוך חלוקתם לקבוצות שונות

חיפוש בתנך

סוג שני הוא גידוף; כזו היא קללתו של שאול את בנו יהונתן "בן נעוות המרדות".

4
ניב שפה
בפירוש כללי למשמעות הביטוי, האדם הוא תוצר של עוות שגורמת המרידה…
ניב שפה
הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב מג-מד
בן נעוות המרדות
כך או אחרת, קללות הן חלק מהתרבות ומהלשון העבריות עוד בתקופות קדומות, ותעדנה על כך קללות רבות שמופיעות במקרא ומהוות מרכיב חשוב בהשתלשלות של אירועים אלו או אחרים
בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ לב ובהמשך הדברים מקוללות גם עזה, צור, אדום ועמון
על פי הניתוח הזה לאיזה סוג מבעים שייכות הקללות? יַכְּכָה ה' בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב כח יַכְּכָה ה' בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ כב

חיפוש בתנך

מסכת קללותיו של ה' מתחילה כבר עם האדם הראשון: אלוהים קוצף על אדם וחוה על שהפרו את איסוריו והוא מקלל אותם.

בן נעוות המרדות
לאדם הוא אומר: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב בראשית ג יט
נעות המרדות
ולחוה: הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ; בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ בראשית ג טז
בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת
למשל, שאול מקלל את יהונתן בנו אחרי שזה עזר לדוד להימלט: בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת; הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי לְבָשְׁתְּךָ וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ שמואל א' כ ל
ואחרי האזהרה באים חמישים ושלושה פסוקים רצופים מלאי קללות מקללות שונות, והנה כמה מהן בסוגריים מצוין הפסוק מתוך פרק כח וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ
אינו דומה דיבור רגיל ללא כל ביטוי השזור בו , לדיבור שמשובצים בו ביטויים או פתגמים נתעוה — בהתפעל — נעוה בנפעל — וכאשר משייכים , נעות המרדות כמו המילה תאות, הבאה מהשורש אוה — נתאווה — בהתפעל, נאווה בנפעל ובשיוך נאות המראה

נעות המרדות

ומי שמאמין בכוחן של קללות להתגשם, בפרט של קללות אלוהיות, ישייך אותן לסוג השלישי, כלומר למבעים שגורמים לשינוי המציאות.

16
נעות המרדות
וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד כו
בן נעוות המרדות
וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ נג
בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת
אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ יט